דף הבית מפת הקיבוץ צור קשר
כניסה לאתר קהילה
בית הספר מול גלעד
היכנסו וראו מה קורה בבית הספר מול גלעד.
בית ספר יסודי אזורי.
מוזיאון בית אורי ורמי
מוזיאון לאמנות חזותית על שם אורי ורמי נחושתן.
בית איל- הרמוניה של חיים
ייעודו- שילוב בעלי צרכים מיוחדים עם כל גווני הקהילה.
תרבות, חינוך, בריאות, ספורט והנצחה.
חגים ומועדיםשבועות
מקור חג השבועות

מתוך הויקיפדיה: חג השבועות (המכונה במקרא חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים. החג חל יום לאחר סיום ספירת העומר בת שבעת השבועות, ובלוח העברי הקבוע חל תמיד בו‘ בסיוון. החג חל יום אחד בארץ ישראל ויומיים בחוץ לארץ.

בזמן שבית המקדש היה קיים, הוקרב בחג השבועות קורבן מיוחד שנקרא "קורבן שתי הלחם", והחלה בו העונה של הבאת הביכורים. על פי חז"ל מזוהה תאריך זה עם זמן מתן תורה, ובהתאם לכך מציינים את קבלת התורה בתפילות החג, קריאה בתורה בפרשת מעמד הר סיני ועשרת הדיברות, וכן על ידי לימוד תורה ושאר מנהגי החג. שלושת הימים המקדימים את שבועות נקראים "שלושת ימי ההגבלה", על שם הימים בהם התכוננו בני ישראל למעמד הר סיני.

לחג מספר שמות:
שָבוּעוֹת: על שם שבעת השבועות שסופרים מתחילת העומר עד חג זה. שם זה מופיע בתורה מספר פעמים.
חג הקציר: משום שבתקופה הסמוכה לחג זה היה מתבצע קציר החיטים שהיה מובא ל-ה‘ בתור מנחה. שם זה מופיע בשמות, כ"ג, ט"ז: "וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה".
יום הביכורים: בחג זה היו מביאים בזמן המקדש את קרבן מנחת הביכורים, המכונה גם שתי הלחם, מהחיטה שמבכירה בתקופה זו של השנה.
שם זה מוזכר בפרשת פנחס (ספר במדבר): "וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים, בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה‘, בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם: מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה - לֹא תַעֲשׂוּ."

כמו כן, ביום זה הייתה מתחילה תקופת הבאת הביכורים, טקס שיש עמו עלייה לרגל למקום המקדש, ובמהלכו העם מודה לאל על הארץ שניתנה לו, תוך הבאת ביכורי אדמתם למשכן ולבית המקדש (תקופה זו נמשכה עד חג הסוכות). טקס הבאת הביכורים מוכר מההגדה של פסח, כמתואר בפרשת כי תבא (דברים, כ"ו, א‘-י"א):
עֲצֶרֶת: בתלמוד ובלשון חז"ל (משנה ראש השנה א ב).
חג מתן תורה: שם זה אינו מופיע בתורה, והוא ניתן בעקבות המסורת לפיה ביום זה נערך מעמד הר סיני, שבו אלוהים התגלה אל עם ישראל סביב להר במעמד נבואי-היסטורי חד פעמי והורה להם את עשרת הדברות, החקוקים על לוחות הברית שהושמו במשכן.
יום הקהל: ביום מתן תורה הצטווה משה להקהיל את כל העם לפני הר סיני. השם מביע את אחדות העם.
יום החמישים: מבטא את תאריך החג, שבעה שבועות ועוד יום (שהם חמישים ימים) ממוצאי פסח ראשון.
קיצורם של כלל השמות הוא "חקת שבעה" - חמישים, קציר, תורה, שבועות, ביכורים, עצרת, הקהל.

כינוי עממי נוסף שניתן לחג הוא חג המים, מכיוון שילדים ונערים נוהגים לעשות בו מלחמות מים בפארקים ציבוריים, בעקבות מנהג קדום בקרב יהודי צפון אפריקה לשפוך מים זה על זה ביום שבועות.


לצפייה בגלריות התמונות של שבועות יש לגלול למטה...


שבועות 2018
ריקוד האימהות והתינוקות- מסורת חדשה באשדות
שבועות 2018
חגיגת שבועות השנה הייתה מושקעת וססגונית במיוחד. מהתפאורה ותצוגת כלי הרכב החקלאיים המקושטים, דרך המופע המרכזי עד הדוכנים וההפעלות לילדים. 
למרות החום הכבד נהנינו מריקודים מרהיבים של נשים וילדים מכל הגילאים, מהופעת ההרכב המוזיקלי המקומי, ולא נשכח את תצוגת התינוקות החדשים עם הוריהם כאשר גולת הכותרת הייתה ריקוד האימהות והתינוקות- מסורת חדשה באשדות. 
המנחים נריה אפרת וגילי גלרון שעשעו את הקהל בקטעי הקישור ועודדו אותנו לפרגן למופיעים במחיאות כפיים. 
פרס הוקרה מיוחד ניתן לאילן אליהו ע"י בני ובנות המצווה על תרומתו לתרבות הספורט והכושר באשדות.
היה ש מ ח!
 
תודות לאדווה ולכל מי שתרם מזמנו וממרצו להכנת הערב. 

לצפייה בגלריית התמונות של חגיגת שבועות 2018 הקליקו-
http://www.ashdot-m.org.il/?catID=53&subID=55&sub2ID=422
התמונות באדיבות ולדימיר אזבל


אוגדן לשבועות שראה אור ב-1984 לכבוד חגיגות ה-60 לאשדות
-1-











































בשנת 1984 חגגה אשדות 60 שנה. לקראת חג השבועות של אותה שנה ראה אור אוגדן זה שבו תיעוד חגיגות הביכורים מימי גשר ועד לשנות ה-70 (של המאה ה-20), כולל השנה של קום המדינה ומלחמת העצמאות. האוגדן יצא מטעם הארכיון דאז (בניהולה של רבקה תמיר ז"ל). השתדלתי להישאר נאמנה למקור ככל שניתן (למעט שגיאות בודדות אותן היה צריך לתקן) וזאת כדי להעביר את האווירה והשפה שאפיינו את כל אחת מהתקופות כולל קטעי הקישור שנכתבו כאשר הוכנו ונאספו הדפים לאוגדן ב-1984.

אלה


אשדות יעקב מאוחד
ה‘ סיוון תשמ"ד / 5 ביוני 1984

מסיפורי המקום

כך חגונו את חגי הביכורים שלנו
=====================
כל שנה והמיוחד שבה והתנאים הסובבים הקובעים את אופייה. ויש בזה חתך היסטורי לחיינו בגשר-דלהמיה-אשדות ובמדינה כולה.

1932 - תרצ"ב
השבוע התקיימה ישיבה משותפת עם באי כוח הקיבוץ בכנרת (מולה חיים). הוחלט לחוג במשותף את חג הביכורים בגשר. חברי כנרת עם הילדים יבואו באוטומובילים. ו א כ ן   כ ך   ב ו צ ע   ה ח ג  -  -  - בשלוש אחר הצהריים יצאו חברים בשתי עגלות וברכיבה  ופגשו בנהריים את החברים מהשו"צ (חצר כנרת) שבאו עם ילדיהם ברכב. בארבע יצאה התהלוכה לשדה בסדר זה:
הטרקטור עם מכונות הפלחה; עגלת המטעים; הרפת והלול; עגלת גן הירק; עגלת עבודות החוץ עגלה עם הילדים. האוטו של השומה"צ והחברים. כל תהלוכה הגיעה אל סוכת הבננות החדשות. נערך הטקס. בצריף התרבות נערכה תערוכה. האחריות לסידורה הוטלה על שמואל אפשטיין ויעקב שוורצמן, אריה טפר. 
סידור התהלוכה הוטל על צ‘רנה וענבי.
את המטעים יצגו וישינסקי, גמליאל, וסרמן. פלחה - יוסק‘ה, דיין וחיים ליבוביץ‘. רפת ולול - אליעזר שוב, ברוך גולדשמידט, שרה חבס. עגלון עגלת החברים - אברהם הוז.

חג הביכורים במשק גשר עמק הירדן תרפ"ט
-2-

-3-































ובדלהמיה - - -

 1938  (מהיומן)  - 
תרצ"ח
לאחר ספקות ופקפוקים רבים הוחלט ע"י המזכירות למועצת התרבות, למרות הכל, לחוג את חג הביכורים ולהשתדל לחוג אותו ברוב פאר. נפגין נא את בירכת האדמה ואת תוצרת משקנו על כל ענפיו. תהי זו תשובה והפגנה נמרצת לשפך הדמים, לפעולות ההרס והחורבן בארצנו ובעולם כולו.
החברים נתבעים להיכון במרץ לחג... להשקיע מחשבה לביטוי מתאים ויפה של הענף... להקדיש להכנות את השעות הפנויות ואת השבת...
...נתגייס נא כולנו למאמץ משותף ותהי זו התחלה יפה לקביעת מסורת לחגיגת הביכורים מדי שנה...
מרכז התהלוכה -
צבי לוינזון
סדר הענפים בתהלוכה
- (שימו לב! כמה ענפים חקלאיים היו שאינם היום!!!)
בית-הספר; פ ל ח ה. ח צ י ר י ם,  
ב נ נ ו ת,  ג ן-י ר ק ו ת,  פ ר ד ס,  כ ר ם, רפת,  
ל ו ל ,  צ א  ןמ ש ת ל ה,  ג ן-נ ו י,  מ כ ו ו ר ת.

1939 (מהיומן) -
תרצ"ט
ערב החג - קונצרט לפסנתר ע"י הח‘ יוסף גרינטל

ב י ו ם   ה ח ג
בשעה 3:30 מתאספים כל ענפים על עגלותיהם ומכונותיהם המקושטות על המגרש ליד הרפתות ומסתדרים לפי הוראות הסדרנים.
בשעה 4:15  ל ק ו ל   צ ל צ ו ל   ה פ ע מ ו ן הכל נכון לתנועה ולאות שיותן.
בראש - עגלת הביכורים לקרן הקיימת.
הענפים - פלחה, חצירים, ג ן-י ר ק ו ת, משק בית-ספר (גן בית), בננות, פרדס, כרם, לול, רפת, צ א ן, אוטו עם הפעוטים. ילדים, נוער וחברים מצטרפים לתהלוכה ליד חדר האוכל והכל ממשיך בכיוון למשתלה. מהשער פונה ימינה ע"י שדירת הברושים. סובבת את המגרש ועומדת בחצי גורן עגולה.
כל חגיגת הביכורים תצולם בפילם ראינוע ע"י הח‘ אלטשולר ואחרי החג יוצג הסרט במשק. מרכז התהלוכה - אליהו דוזורץ.

-4-
































1948 - תש"ח
- מלחמת השחרור
"  - - - הנה קצרנו החיטה והשעורה קצרנו ואם לא ברינה, אך חג השבועות איך יעשה, ביכורים איך יובא? חג באין ילדינו עטורי הראשים והסלים על כתפיהם - ללא הליכה בסך של המון חוגג מבהיק בלובנו? -עדיין חברינו בפיזורים וכלי המלאכה טעמו טעמה לש מלחמה... שעות ההפוגה מלוות עדיין הסתערויות האויב וכולנו בחפירות... נקבל פני החג כל אחד בלבבו בכל אשר הוא שם... עוד יוחג וירונן - - - "

משה בסוק

אכן, הילדים לא היו בבית. פליטי ה"פינוי" היינו בביה"ס "גאולה" בחיפה. אולם על חג הביכורים לא ויתרנו. עד היום מלווה אותי התרגשות מיוחדת לזכר אותו חג... סידרנו לילדים סלסלות עם ירקות "מהבית"   
חגונו בחצר המרוצפת של בית-הספר. שרנו שירי חג. נשאנו ביכורינו לקהק"ל וסובבנו במעגל. "ממרומים ברכה יורדת"- - - אני נושאת עיני - ליד פשפש גדר ביה"ס עומד סבא זקן. עיניו זולגות דמעות ופניו קורנים... הזמנו אותו להצטרף אלינו. בהתרגשות סובב עמנו במעגל ולבסוף נשא ברכתו - "חג שמח ילדים יקרים, מי יתן ובקרוב מאוד תחוגו חגכם בביתכם שלכם..."

סיפרה - רבקה תמיר

1952 - תשי"ב
רוח חגיגית הורגשה בהתקרב הציבור למקום החגיגה. בעוברו בשער החגיגי שהוקם. בראותו את שפע הענפים שנע בטרקטורים. בהמות ועגלות מקושטות. הורגש שעובדי הענפים השקיעו הרבה עמל ומחשבה.
הוחזרה עטרת החג ליושנה...מחדש הרגשנו שאנו משק חקלאי בונה ויצר...הרגשנו שאנו חיים מהאדמה שתחת רגלינו והיא הבסיס לכל יצירתנו כאן.
יש לציין במיוחד את ענף הפלחה שהשנה גדלו ממדיו עם פולחו את שטחי הנגב הרחוקים. וכה אמר אחד הפלחים הוותיקים שלנו (חיים לביא): "חורשי ופולחי אדמת הנגב הצחיחה, זורעים בדמעה זרעי שעורה באדמה היבשה. החרדים למשב רוח החמסינים, העוקבים בחרדה לתנועת הארבה בארצות השכנות ומחכים בכיליון עיניים להבשלת שיבולי הזהב. והתמלאו השיבולים מעסיס האדמה, שיבולים כבדות, מלאות גרעיני פז. וקוצרים ברינה. וגדושים באים הביתה אוטומובילים, עמוסים שעורה. ורב השפע. ומלא האסם בר. ושקים גדושים שעורה וחיטה נערמים במחסנים. שמחת הקציר, ברכת היבול! יש פרי לעמל הפלחים."   
ורחב הלב לשורת הענפים הארוכה. ענף ענף ענף ותוצרתו ויבולו. (גם בית החרושת)... זיכרונות יפים השאיר החג..חג מרענן ונפלא.
...הורגשה מחשבה רבה וטעם טוב בכל הסידורים וההופעות. ויש לומר למישה - תמשיך הלאה את פעולתך הברוכה בהאדרת חגינו לטובת הציבור כולו.

אסתר
 

-5-
































מה המיוחד בשנים אלה ?
*

1953 - תשי"ג
ארוחת - הערב תינתן בשדה ותוגש בשמונה.  "חבורות שדה" שכל אחת מהן כוללת חברי ענפים חקלאיים, ענפי שירות, כיתות ביה"ס וגנים. 
תערוכה
- בחדר האוכל. תערוכה של בית הנכות "בצלאל" - האיכר באמנות.

1965 - תשט"ו 
הערב - ליל חג השבועות
אסיפה מוקדשת לסיכומי הענפים החקלאיים.  

1965 - תשכ"ה
ערב החג, עם רדת החשיכה, יפתח יריד חקלאי על הדשא מדרום לחדר האוכל. הענפים יפגינו הבאת ביכורים ממונעת המכונות החדשות בקצב עבודה מלא.
ארוחה חקלאית על הדשא - מתוצרת ענפי המשק.
משחקים טבלאיים ותחרויות בין הענפים.
ביום החג - טיול דרך השדות בהדרכת רכזי הענפים אל השטחים החדשים באי. אפשר יהיה לראות את נהריים ומפעל החשמל כמעט כמונחים על כף היד.
"הפועל" אשדות מודיע: בליל שבת תתקיימנה תחרויות כדור-סל בין הענפים. בחג - תחרויות כדור-רגל. להביא נעליים מסומרות!!!
צוותי הענפים החקלאיים, זה חגכם - הטו כתף!
נערך סיור בבאוואטי בהדרכת אנשי הענפים.

1973 - תשל"ג
בפרוס החג - שלושה אירועים "ביכוריים" מאפיינים את חג השבועות השתא:

הבציר;
פתיחת גן הילדים החדש
חנוכת בית - דוידקה.
הראשון - חקלאי למהדרין. חוזר על עצמו שנה שנה ואף על פי כן לגבי אנשים רבים הוא יותר מאשר ע ו ד איסוף פרי. אולי משום שיש עמו שחרים טלולים והרבה שמש. אשכולות שקופים וטעימים שמגעם נעים ועבודה בחברותא המוחקת מחיצות של גיל, מוצא ולשון. וההווי המיוחד של סוכת האריזה. והכובע והמטפחת הממתינים לשעתם בפינת הארון במשך עשרה חודשים, ושקיות הפרי העמוסות בידי החוזרים - גמול מעט והלאות באברים, לאות שיש בה מטעם ימים רחוקים וזכורים וגם הרבה שביעות רצון ושלווה. 

ובשנת 1974 - תשל"ד - לפני עשר שנים - 
הערב, נתאסף, בין עצי האבוקדו לחזות בתהלוכת הענפים ולהיטיב לבנו במיטב המעדנים החקלאיים.
לעת ליל - נחזה בסרט חקלאי.
וביום החג, אחה"צ תיערכנה תחרויות חקלאיות בשיתוף עם אשדות "איחוד". התחרויות במסגרת ענפים משותפים והקבוצות מעורבות משני הישובים.
המקום - מגרש הכדורגל שלנו.

והשתא - חג ביכורים 
בשנת השישים!
חג שמח!

(הדפים הוצאו ע"י הארכיון) 

*התשובה לשאלה בכותרת: אלו הן השנים שלאחר הפילוג שאירע ב-1952, ממנו והלאה נחוג חג השבועות באשדות-יעקב-מאוחד
לצפייה בגלריית התמונות שבועות בראשיתה של אשדות-יעקב-מאוחד, הקליקו-
http://www.ashdot-m.org.il/?catID=53&subID=55&sub2ID=365
 


ביכורים באשדות-יעקב הצעירה- ממצלמתו של אליהו כהן ז"ל






חג השבועות עבר והווה- מן המקורות ועד ימינו
ליקט וכתב- מיכה תמיר

ספר שמות  כ"ב
 :וחג שבועות תעשה לך, ביכורי קציר חיטים; וחג, האסיף - תקופת השנה...  כ"ו ראשית ביכורי אדמתך, תביא בית יהוה אלוהיך...

תהילים קכ"ו פסוק ה‘:  הזורעים בדמעה--    ברינה יקצורו.

דברים כ"ו, ב-י: "לָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה’ אלוהיך נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה’ אלוהיך לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: "הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה’ אלוהיך כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה’ לַאֲבֹותֵינוּ לָתֶת לָנוּ". וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ וְהִנִּיחוֹ לִפְנֵי מִזְבַּח ה’ אלוהיך. וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה’ אלוהיך: "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב. וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה. וַנִּצְעַק אֶל ה’ אֱלֹוהֵי אֲבֹותֵינוּ וַיִּשְׁמַע ה’ אֶת קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ. וַיּוֹצִאֵנוּ ה’ מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹורָא גָּדֹל וּבְאֹותוֹת וּבְמֹפְתִים. וַיְבִיאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּיתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי ה’"; וְהִנַּחְתּוֹ לִפְנֵי ה’ אלוהיך וְהִשְׁתַּחֲוִויתָ לִפְנֵי ה’ אלוהיך.

וחג שבועות תעשה לך

מילים: מן המקורות    לחן: ידידיה אדמון, הולחן ב-1927 


וְחַג שָׁבוּעוֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ 
בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים.

הַזּוֹרְעִים בְּדִמְעָה 
בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ

אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ 
אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ!

חג השבועות ממוקם היטב במועדי ישראל ובעונות השנה של תקופת המקרא.

הוא מסכם את חובותינו ואת חגינו בהבאת ביכורי יבולי עבודתנו, לאחר שבאנו לארץ הזאת והתגבשנו כעם עובד אדמתו, המאמין באל אחד. כמו כן הוא ממוקם לתקופת אסיף היבולים בתנאי בעל, בסוף האביב הקצר של ארצנו. (גידולי בעל- מושקים על ידי הגשמים בלבד).

בתקופת יישוב הארץ בעת המודרנית, חלק מהמיישבים הקימו התיישבות חקלאית, ברובה חילונית. חרף היותה חילונית, הקפידה על חגי ישראל ושילבה אותם לתוך תרבות חייה.

במיוחד בלטו הדברים בחגים כמו הבאת העומר בפסח ובהבאת הביכורים בחג השבועות. באופן טבעי לא עלתה שאלת העלייה לרגל והקרבת הקורבנות, שהיו בתקופת המקרא חלק ממנהגי החג.

יחד עם זאת נוצר ניגוד בין הטקסטים המסורתיים אשר שולבו בחגים, לבין החילוניות הקנאית  של ההתיישבות החילונית. אך לזמנו הדבר נראה טבעי ונומק כשקידה על שמירה והתאמה של המסורת לעת החדשה.

כאן באשדות, התקיימו תהלוכות גדולות של כל הציבור, ברגל ועל עגלות, במעין עלייה לרגל שהיגיעה עד השדה ושם נחוג החג ברוב עם, בביכורים, זמירות ומחולות. 



לעת הזאת היינו מקבלים לתאנו במחסן לבנים, גרביים וחולצות לבנות – חדשים וריחניים.


בחג השבועות יכולת לעקוב משנה לשנה אחר ההתפתחות הטכנולוגית. בתחילה הלכו ברגל או על עגלת בהמות. לאחר מכן שולבו גם טרקטורים ולבסוף נעלמו הבהמות ונותרו הטרקטורים.

 שבועות 2014

לצפייה בגלריות התמונות של שבועות יש לגלול למטה...



שבועות 1994

שבועות שלי
מאת אלה תמיר עציוני

כילדה צעירה היה בעבורי החג הזה תמצית ההווי הקיבוצי במיטבו.
ענפי המשק השונים הציגו את תנובתם בתהלוכה ססגונית ושמחה,
בראשם ענפי החקלאות: הגד"ש- גידולי השדה למיניהם, בננות, תמרים, רפת, פרדס, לול,  ועוד...

ההכנות לחג התחילו שבועות לפני.
כל ענף קיבל ייצוג ע"י קבוצות הגילאים השונות (מילדי הגן עד י"ב) אשר דאגו לקשט את הטרקטורים ועוד כלי רכב חקלאיים מסוגים וגדלים שונים. זכור לי במיוחד ה"אפרון"של ענף התמרים שהתנשא לגובה רב. כל קבוצה כזו הכינה מופע משלה לערב החג בשירה, בריקודים ובמערכונים היתוליים. כמובן שגם המבוגרים יותר כיכבו על הבמה בערב זה.

אני זוכרת את הפיקניק ההמוני על דשא עצי האבוקדו הגדול בין חדר האוכל למוזיאון, שמיכות פיקה ומחצלות נפרשו- כל משפחה על אנשיה ומאכליה.
הייתה חלוקה* מבעוד מועד של מעדני חלב (יוגלי מוגלי - זוכרים?)  וגבינות, תפוצ‘יפס, שקיות שוקו ועוד... ובסיום המופע חולקו קרטיבים וארטיקים בטעמים שונים- פינוקים בהם לא היינו מורגלים בחיי היום יום בקיבוץ של אז. 
בתום החלק האמנותי התקיימו פעילויות ספורטיביות היתוליות שונות (כגון תחרות קפיצה בתוך שק)  ששיאן היה תחרות משיכות חבל בין תושבי החלק המזרחי לתושבי החלק המערבי של אשדות.

בעונה זו של השנה מזג האוויר כבר חם ואפשר היה להריח את סוף שנת הלימודים ואת בואו המתקרב של החופש הגדול עם הבטחת קיץ לוהט ומלא פעילויות מהנות לקטנים ולגדולים.
היה למה לחכות...

*ה"חלוקה" התקיימה בימים בהם הקיבוץ היה עדיין "קיבוץ" ואת הארוחות נהוג היה לאכול במשותף בחדר האוכל ללא תשלום.
בארוחות הערב למשל חילקו כמעט כל ערב פינוק אחר כדוגמת: חלבה, נקניק, גבינה צהובה וכיוב‘.
כאשר הבשילו הפירות בשדות ובמטעים, את החלק שלא מכרו היו משאירים לחלוקה במיכלים גדולים ברחבת המטבח מאחורי האקונומיה (אקונומיה: מחסן המזון של הקיבוץ.) לשמחתם של חברי הקיבוץ ותושביו.
להמחשה ראה ב"סיפורי מקום"- "מחלקים" הקליקו: 
http://www.ashdot-m.org.il/?catID=9&subID=309

*אפרון: מנוף אשר בקצה שלו מתקן מיוחד (כמו סל גדול) לנשיאת אנשים כדי לבצע משימות בגובה רב, במקרה זה לטיפול בעצי הדקל הגבוהים.









כניסה לאתר קהילה