דף הבית מפת הקיבוץ צור קשר
כניסה לאתר קהילה
בית הספר מול גלעד
היכנסו וראו מה קורה בבית הספר מול גלעד.
בית ספר יסודי אזורי.
מוזיאון בית אורי ורמי
מוזיאון לאמנות חזותית על שם אורי ורמי נחושתן.
בית איל- הרמוניה של חיים
ייעודו- שילוב בעלי צרכים מיוחדים עם כל גווני הקהילה.
תרבות, חינוך, בריאות, ספורט והנצחה.
עלייה לקרקע
סיפור העלייה לקרקע: גשר-אשדות יעקב- אשדות יעקב מאוחד
גשר הישנה- התמונה מהארכיון, צילם: אליהו כהן ז"ל
אשדות-יעקב הצעירה. נבנתה בתנופה רבה. התמונה מהארכיון, צילם: אליהו כהן ז"ל













סיפור העלייה לקרקע: גשר- אשדות יעקב- אשדות יעקב מאוחד

איסוף, עריכה וכתיבה- אלה תמיר עציוני


בין השנים 1922-1924 הייתה הנקודה "גשר נחלים" (בערבית- ג‘אסר אל מג‘מע), מיושבת ע"י קבוצת משפחות של פועלים יוצאי ‘הגדוד העברי‘ אשר מוצאם ברוסיה בחבל באשקיריה שבהרי האור ובשל כך כונו "הבאשקירים".  ב-1923 הצטרפו אליהם מאשה וקלמן שץ, שהגיעו לבקר חבר ונשבו בקסמו הבראשיתי של המקום. 

בין אנשי קבוצת הבאשקירים נתגלו חילוקי דעות באשר לדרך, האם קיבוץ או מושב? מאחר ולא הצליחו להגיע לפשרה- עזבו כמעט כולם את הנקודה. מאשה וקלמן שץ נשארו כדי להגן על הנקודה מפני השתלטות של זרים.

אנשי קבוצת "אחדות" אשר רוב אנשיה הגיעו מלטביה היו אנשי העלייה השלישית  ועלו לארץ ב-1920. הם הקימו את שכונת בורוכוב בגבעתיים וב-1922 עברו לירושלים כדי להקים שם את שכונת בית הכרם. 
קלמן שץ בליווי יוסף ברץ מדגניה נסעו אליהם לירושלים והצליחו לשכנע אותם לבוא לגשר.

בתרפ"ה – 1924, בין ראש השנה לסוכות, הם עלו לקרקע לנקודה ששמה נקרא אז- "גשר".

מראשית עלייתם לקרקע שאפו חברי גשר לגדול ולהתרחב. הם גרו באוהלים והחלו לעבד את האדמה הצחיחה והשוממה. היו להם זוג פרידות וזרעים שניתנו להם ע"י פיק"א (חברה להתיישבות יהודית בארץ ישראל אשר הוקמה ע"י הברון אדמונד ג‘יימס דה רוטשילד). מים להשקיית הזרעים הם שאבו ידנית מהירדן שהיה בסמוך.

בשנים 1927-28 מצטרפות לגשר 2 קבוצות: ג‘ידרו- מחיפה ועין טבעון- מכפר יחזקאל. אחריהן באות קבוצות של עולים מפולין, גרמניה ועוד... החברה גדלה במהירות. פועלם- חקלאות, רפת, צאן, והם משתתפים בהקמת מפעל החשמל בנהריים השכנה. במקביל- הודפים בגבורה את התקפות כנופיות הפורעים הערביות.

המחסור בקרקעות מגביל את יכולת ההתפתחות של הקבוצה ובשנת 1934 הם פורצים מזרחה, לאדמות "דלהמיה" השייכות לחברת פיק"א, שאת אדמותיה עיבדה הקבוצה מספר שנים קודם לכן. אנשי פיק"א לא אישרו את העלייה לקרקע החדשה כיוון שנתנו עדיפות להקמת מושבות על פני קיבוצים. למרות התנגדותם הוקמה אשדות, הונחו יסודות לרפת, שהייתה הראשונה לעבור, קדחו באר מים ובזאת הכריזו מלחמה על חברת פיק"א. אנשי פיק"א הזמינו את המשטרה הבריטית כדי להרוס את הבאר, אך אלה לא נשמעו להם. 

המעבר לדלהמייה נעשה בהדרגה. התחלתו ב-1935וסיומו ב-1938- אז נקרא שם הקיבוץ "אשדות - יעקב" על שם אשדות הירדן והירמוך אשר מסביב (אשד = סוג של מפל קטן) ועל שם הברון ג‘יימס (יעקב) רוטשילד, בנו של הברון אדמונד רוטשילד "אבי הישוב החדש בא"י". 

אשדות-יעקב החלה להבנות ולהתרחב, בתחילה הם התגוררו באוהלים ובבתי חמרה אך הקיבוץ נבנה בתנופה רבה: הוקם משק חקלאי מפותח, בית חרושת לשימורים (ביח"ר "אשד") ומלאכות שונות. הוקמו שכונות בתים למגורי חברים וילדים, למוסדות חברה ולתרבות. האוכלוסייה התרחבה ע"י גידול טבעי, קליטת עולים רבים מחו"ל, משפחות מהעיר, חברות נוער וגרעיני נח"ל.

בשנת 1951 חל הפילוג בקיבוץ המאוחד (קיבוץ גשר היה בין מקימי הקיבוץ המאוחד) על רקע אידיאולוגי, גם אשדות יעקב מתחלקת ל-2. נערכה הגרלה ובה נקבע שהקבוצה שתיקרא אשדות יעקב איחוד תישאר בנקודה הישנה והקבוצה שתיקרא אשדות יעקב מאוחד תעבור לנקודה החדשה, הצפונית יותר. ההיפרדות המעשית החלה ב-1952. למעשה היה צריך להקים קיבוץ חדש מהיסודות והבנייה ערכה לא מעט שנים.

אשדות-יעקב-מאוחד ידעה תהפוכות וטלטלות- מימי גשר הישנה ועד לימינו אלה. היום היא מביטה קדימה, מתחדשת ומתפתחת אך זוכרת את עברה ואת מייסדיה אשר בעמל וביזע הקימו קיבוץ פורח מתוך התנאים הקשים.

כיום אמנם מתקיימים שני קיבוצי אשדות יעקב בסמיכות כ-2 קיבוצים נפרדים לחלוטין, אך החינוך הינו במשותף, מועדוני הוותיקים פועלים בשיתוף פעולה וחלק מהחגים נחגגים ביחד.

תודה מיוחדת לשולה אבישר על העזרה באיסוף החומר מהארכיון.

עדר הצאן בגשר. התמונה מהארכיון, צילם: אליהו כהן ז"ל


הרפת- ראשונה לעבור לאשדות-יעקב. התמונה מהארכיון, צילם: אליהו כהן ז"ל

שדות אשדות-יעקב, עובדים את האדמה בידיים חשופות. התמונה מהארכיון, צילם: אליהו כהן ז"ל 

אשדות-יעקב מתפתחת. התמונה מהארכיון, צילם: אליהו כהן ז"ל


אשדות-יעקב-מאוחד- צריך היה לבנות מחדש. התמונה מהארכיון, צילם: אליהו כהן ז"ל


ראשית ימי אשדות מאוחד, מימין- בלה פרישקולניק משמאל- נעמי בר-קמה. התמונה מהארכיון, צילם: אליהו כהן ז"ל


אשדות-יעקב-מאוחד בתחילת דרכה. התמונה מהארכיון, צילם: אליהו כהן ז"ל


אשדות-יעקב-מאוחד כיום


כניסה לאתר קהילה