עלייה לקרקע גשר - אשדות יעקב

ליקטה, כתבה וערכה- אלה תמיר עציוני

 

בין השנים 1922-1924 הייתה הנקודה "גשר נחלים" (בערבית- ג'אסר אל מג'מע), מיושבת ע"י קבוצת משפחות של פועלים יוצאי 'הגדוד העברי' אשר מוצאם ברוסיה בחבל באשקיריה שבהרי האור ושבשל כך כונו "הבאשקירים".  ב-1923 הצטרפו אליהם מאשה וקלמן שץ, שהגיעו לבקר חבר ונשבו בקסמו הבראשיתי של המקום.

 

בין אנשי קבוצת הבאשקירים נתגלו חילוקי דעות באשר לדרך, האם קיבוץ או מושב? מאחר ולא הצליחו להגיע לפשרה- עזבו כמעט כולם את הנקודה. מאשה וקלמן שץ נשארו כדי להגן על הנקודה מפני השתלטות של זרים.

 

אנשי קבוצת "אחדות" אשר רוב אנשיה הגיעו מלטביה, עסקו באותה עת בהקמת שכונות בתל אביב ובירושלים, בין השאר הקימו את שכונת בורוכוב בת"א ואת שכונת בית הכרם בירושלים. קלמן שץ בליווי יוסף ברץ מדגניה נסעו אליהם לירושלים והצליחו לשכנע אותם לבוא לגשר.

 

בתרפ"ד – 1924, בין ראש השנה לסוכות, הם עלו לקרקע לנקודה ששמה נקרא אז- "גשר".

 

מראשית עלייתם לקרקע שאפו חברי גשר לגדול ולהתרחב. הם גרו באוהלים והחלו לעבד את האדמה הצחיחה, הם התחילו מכלום. היו להם זוג פרידות וזרעים שניתנו להם ע"י פיק"א (חברה להתיישבות יהודית בארץ ישראל אשר הוקמה ע"י הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד). מים להשקיית הזרעים הם שאבו ידנית מהירדן שהיה בסמוך.

 

בשנים 1927-28 מצטרפות לגשר 2 קבוצות: ג'ידרו- מחיפה ועין טבעון- מכפר יחזקאל. אחריהן באות קבוצות של עולים מפולין, גרמניה ועוד... החברה גדלה במהירות. פועלם- חקלאות, רפת, צאן והם משתתפים בהקמת מפעל החשמל בנהריים השכנה. במקביל- הודפים בגבורה את התקפות כנופיות הפורעים הערביות.

 

המחסור בקרקעות מגביל את יכולת ההתפתחות של הקבוצה ובשנת 1934 הם פורצים מזרחה, לאדמות "דלהמיה" השייכות לחברת פיק"א, שאת אדמותיה עיבדה הקבוצה מספר שנים קודם לכן. אנשי פיק"א לא אישרו את העלייה לקרקע החדשה כיוון שהעדיפו מושבות והתנגדו לקיבוצים. למרות ההתנגדות הוקמה אשדות, הונחו יסודות לרפת, שהייתה הראשונה לעבור, קדחו באר מים ובזאת הכריזו מלחמה על חברת פיק"א. אנשי פיק"א הזמינו את המשטרה הבריטית כדי להרוס את הבאר, אך אלה לא נשמעו להם.

 

וכך ב-1938 נקרא שם הקיבוץ "אשדות - יעקב" על שם אשדות (אשד = מעין מפל) הירדן והירמוך אשר מסביב ועל שם הברון ג'יימס (יעקב) רוטשילד, בנו של הברון אדמונד רוטשילד "אבי הישוב החדש בא"י".

 

אשדות-יעקב החלה להבנות ולהתרחב, בתחילה הם התגוררו באוהלים ובבתי חמרה אך הקיבוץ נבנה בתנופה רבה: הוקם משק חקלאי מפותח, בית חרושת לשימורים (ביח"ר "אשד") ומלאכות שונות. הוקמו שכונות בתים למגורי חברים וילדים, למוסדות חברה ולתרבות. האוכלוסייה התרחבה ע"י גידול טבעי, קליטת עולים רבים מחו"ל, משפחות מהעיר, חברות נוער וגרעינים.

 

בשנת 1951 החל הפילוג בקיבוץ המאוחד (קיבוץ גשר היה בין מקימי הקיבוץ המאוחד) על רקע אידיאולוגי, גם אשדות יעקב מתחלקת ל-2. נערכה הגרלה ובה נקבע שהקבוצה שתיקרא אשדות יעקב איחוד תישאר בנקודה הישנה והקבוצה שתיקרא אשדות יעקב מאוחד תעבור לנקודה החדשה, הצפונית יותר. ההיפרדות הסופית חלה ב-1952. למעשה היה צריך להקים קיבוץ חדש מהיסודות והבנייה ערכה לא מעט שנים.

 

אשדות יעקב מאוחד, עוד מימי גשר ידעה עליות ומורדות, טלטלות ושינויים. פניה מביטות קדימה והיא מתחדשת ומתפתחת, אך איננה שוכחת ומכבדת את עברה ואת מקימיה, שהרי עץ לא יכול ללבלב, לפרוח ולתת פרי ללא שורשיו.

 

כיום אמנם מתקיימים שני קיבוצי אשדות יעקב בסמיכות כ-2 קיבוצים נפרדים, אך החינוך הינו במשותף, מועדוני הוותיקים פועלים בשיתוף פעולה וחלק מהחגים נחגגים ביחד.

 

 

 

אלו *חלק משמות החברים/ות מאשדות יעקב מאוחד אשר היו בין מקימי/ות גשר- אשדות יעקב:

הבשקירים- 1922- עזבו את גשר נחלים. נשארו במקום רק קלמן ומשה שץ.

קבוצת אחדות- 1924- רובם מלטביה וחלקם מרוסיה ופולין: 
בובשבר רחל, דנציגר רחל, ורלינסקי ברכה, יוסקוביץ זאב, לייבוביץ חיים, רודשטיין דוד, רודשטיין ראובן, רוזנשטיין הדסה, שחטר אברהם.

פלוגת עין טבעון1927-
 אביבי ישראל, ברשנסקי (קלוויר) שרה, קלוויר יהודה, חודורוב פרידה, לוין יוסף, צביאלי (אביבי) רבקה, ציבלין (שמעוני) רבקה, שמעונוביץ (שמעוני) דוד, שוורצמן יעקב, שוורצמן מרים.

פלוגת ג‘ידרו- 1927- 
אפשטיין רבקה, אפשטיין שמואל, הוז (עוז) בנימין, הוז (עוז) דוניה, נמרי דוידקה, נמרי קדיש.

*השמות בסוגריים מתייחסים לשינוי השם בזמן מאוחר יותר.

*האחרים שהצטרפו לא הגיעו כקבוצות אלא כיחידים או כמשפחות. 

 

 

תודה מיוחדת לשולה אבישר על העזרה באיסוף החומר מהארכיון.

תמונות מצורפות להודעה זו:

אנא המתינו טוען לוח אירועים....

טל: 04-6757719 |  אימייל: ella.ariel@gmail.com