מזיכרונותיו של דוד (דודיק) גולדשמיט ז"ל- המעבר מגשר לדלהמיה – אשדות

(01/11/2019 11:32)
ילדי בית הילדים לגיל הרך בראשית ימי גשר. הצילום באדיבות הארכיון

דבר העורכת: דודיק הוא אחד מילדי גשר הראשונים. כידוע, מקורה של אשדות יעקב בגשר. 
הוא העלה חלק מזיכרונותיו לכתב והם מספרים את דברי הימים של אשדות כפי שחווה אותם.


בשנת 1934 חגג הקיבוץ 10 שנים לקיומו. נערכה מסיבה גדולה, באו אורחים רבים. אני זוכר את המסיבה כי הרשו לנו, הילדים, ללכת לישון מאוחר.
זמן מה אח"כ היה המעבר לדלהמיה. הוא היה מודרג ונמשך 5 שנים. רק בסוף 1938 עברנו באופן סופי. 
ותיקי קיבוץ גשר של היום קיבלו את המחנה והם חיו בו עד סוף מלחמת העצמאות. אבל זה כבר הסיפור שלהם.
נחזור לענייננו – ראשית, בנו בדלהמיה את הרפת. הפרות עברו ראשונות. החלו בבניית בתי המגורים, בתי הילדים, בית הספר ומוסדות שונים. בגשר החזיקו את המחנה ואת הפרדס.
הקשר בין שני המחנות היה בעיקרו ברכבת העמק.
בסוף 1935 נולדה אחותי הקטנה דינה בגשר ורק כעבור כמה חודשים עברה לאשדות. 
אנו הילדים עברנו בתחילת 1936. הייתי בן 10-9.
סיפרתי כמה מזיכרונותיי. אבל נגעתי רק בקצה המזלג.
נותרו עוד סיפורים רבים.
לא כתבתי על הרחצה בירדן, על מפעל נהריים, על הקשרים עם ילדי נהריים, לא על שלושת הגשרים, לא על רכבת העמק ועל תחנת הרכבת ג‘יס-אל מג‘מע – הנמוכה בעולם, לא על קבלות השבת ועל החגים בחדר האוכל – על החברים היושבים ושרים שירים חסידיים ושירים רוסיים עד כלות הנפש. לא כתבתי על הנסיעה לטבריה לראות את הסרט הראשון בחיי – עודד הנודד, לא על הקייטנה בת"א בסוף כיתה א‘. ועוד נותרו סיפורים רבים. אולי עוד אחזור אליהם ולספרם.
בהוויית גשר התגבשו מספר דברים:
אוכל – לא משאירים אוכל בצלחת. מה שלא גמרת בבוקר, תאכל בצהריים ומהצהריים לערב. אם לא גמרת את מנתך, שמעת את משפט המחץ: בסין ילדים מתים ברעב ואתה לא גומר!? מאז אני לא אוכל תרד!
בגדים – מחליפים בגדים ביום שישי בלבד וחולצה לבנה לכבוד שבת.
ניקיון – ביום שישי חפפו את הראש. על ספסל במקלחת הוצבו כמה קערות אמל גדולות, קבוצת ילדים נעמדה ליד הקערות והמטפלת קרצפה את ראשנו בסבון משחה ירוק היטב היטב וגם את האוזניים. יצאנו צחים וברים.
שעת הורים – כל יום אחר הצהריים, לפנות ערב, הלכתי לבית הורי. זו הייתה שעת המשפחה. אני מתגעגע לכך אפילו היום.
הפנמת רגשות – איני יודע אם במכוון – אך לא מחצינים רגשות. לא בוכים בלוויות ובשעות אסון. אני ממש לא זוכר מתי בכיתי.

נו, סוגרים דלת ופותחים דלת.
מסתיים פרק גשר ומתחיל פרק חדש...

 

חלק מהמופיעים בתמונה המצורפת

משמאל לימין בשורה התחתונה: תמר מהרשק ואמה, לייזר קרפ, אורה שץ, רינה אביבית, עוזי שמעוני וליזה צ'רקסקי.

במרכז התמונה: מימין- רבקה שחם יחד עם בנה חיים ומשמאל- רחל בובשבר עם איציק רודשטיין. 

 

 

תודה לרותי שדמון, גאולה לוין, יונה ונטורה, דפנה תמיר, דורית פרישקולניק, שרה בן אדוה ונירית שחם על זיהוי הדמויות בתמונה.

אנא המתינו טוען לוח אירועים....

טל: 04-6757719 |  אימייל: ella.ariel@gmail.com